• גלי יהודה מכירות לארה"ב

one world

"מה שטוב לי - טוב לאקולוגיה" : השפעת הצרכן על התפתחות טכנולוגיות, מגמות וצנרת השיווק כתוצאה משינויי אקלים בעולם.

הראה לי תעשייה ואראה לך את השפעת הצרכן הסופי כקטליזטור למגמה.


כל צנרת שיווק בצורה כזו או אחרת מתנקזת לצרכן הסופי. ובעולם כולו חיים כיום כ 7.7 מיליארד תושבים – עד שנת 2050, מספר זה עתיד לעמוד על 9 מיליארד. נתון זה הוא ה GAME CHANGER, והצרכן הוא המפתח לתהליכי ה B2B ו – B2C.


לדוגמה, בגין השפעת שינויי האקלים על חייהם של כ 4 מיליארד תושבים בעולם, הבנק העולמי משנה את מדיניות ההשקעות ומשפיע באופן פעיל על רגולציות בתחומים שונים (איור מטרה עם סגמנטים) . אלוקציית כספים והשקעות של הבנק העולמי נועדה לעודד השקעות ולצמצם סיכונים של בנקים, קרנות פנסיה ומשקיעים פרטיים. בעת זו העריך הבנק העולמי כי תידרשנה השקעות בערך של כ 1 טריליון דולר בשנה.



הבנק העולמי סימן את הגורמים המשפיעים ביותר על שינויי האקלים בעולם ובכללם: יצור אנרגיה, חקלאות וביעור יערות, תחבורה וכן הלאה, ועקב כך מחד מקדם רגולציה והטלת מיסוי על גורמים משפיעים אלו באופן של מיסוי על CO2 (ברמת המדינה – וחשוב להבין כי מיסוי זה ישפיע על התייקרות מחירי מזון, תחבורה וכד'), ומאידך תומך בעידוד השקעות בתשתיות לפיתוח טכנולוגיות ומידע שיסייע לפיתוחים אלו, כאשר מטרת המהלך היא עמידה ביעד שנקבע : הורדת טמפרטורת כדור הארץ בין 1.5-2 מעלות צלזיוס.


בפוסט In The Customer We Trust הומחש כי המגמה של הצרכן כיום היא: "מה שטוב לי טוב לכדור הארץ", ואכן יצרנים וקמעונאים הקשובים לשינוי מגמה זה – חווים גידול במכירות. אם כך 2 קצוות חשובים נסגרים – מדיניות (policy) ורגולציה – למול מגמות עליהן משפיע הצרכן.


המגמה שעולה היא שכל תחום – בין אם האמור למכירת מוצר למערכת מוניציפלית, סגמנט B2B ובין אם גיוס השקעות – מתנקז בסופו של דבר להתנהגות הצרכן הסופי, וזו האחת מכתיבה מודיעין עסקי, התכנות שיווקית, פיתוח טכנולוגי, פיתוח עסקי ומינוף השקעות מסוג אחר – מתוחכם יותר, או "חשיבה הפוכה" המתחילה דווקא בסוף התהליך, בצרכן.


בכל העולם דוגמה זו ניתנת ליישום ברוב התחומים, אך בארה"ב מתקיים מבנה שוק שונה, שכן האמור בשוק המעודד את התפתחות העושר של האזרחים וצמצום התערבות של הממשל, למשל ברוב העולם אספקת חשמל מבוצעת בד"כ על ידי המדינה – אך בארה"ב פועלות חברות פרטיות רבות, ורוב החשמל לצרכן הביתי מגיע מאלו, ומנגד על מנת לעודד שוק עצמאי מבחינת אנרגיה הצרכן הביתי מקבל עידוד באמצעות סבסוד ו/או פטור ממיסויי על פאנלים סולריים, סגמנט זה ודומים חווים גידול עצום בשנים האחרונות.

להבדיל מחוות סולאריות, שבד"כ מוקמות במדבריות / בים, והולכת החשמל יקרה, פתרון זה הרבה יותר יעיל מבחינת עלויות תפעוליות, שינוע וכד'. מסיבה זו חברות רבות דוגמת טסלה, מרצדס ועוד נכנסות לייצור בטריות ביתיות לאגירת חשמל בבית המשתמש – כך מוקמים מפעלי אנרגיה ווירטואליים המוכרים את העודפים.


דוגמה זו בה הצרכן משפיע על כל צנרת השיווק ותחומים אחרים ניתנת ליישום על מגמות בחקלאות (בעלי חיים וצימוח) ותרופות, עקב דרישה הולכת וגוברת למזון נקי מכימיקלים, חוות סנדרסון יצרנית השלישית בגודלה בתחום גידול עופות בארה"ב החליטה על הפסקת מתן אנטיביוטיקה לעופות.

בארה"ב 80% מכלל מכירות האנטיביוטיקה מיועד לבעלי חיים.

דוגמה נוספת לשינוי מגמות בתחום המזון והחקלאות, עולה מדוח שפורסם ע"י חברת ברילה ויחידת המידע של The Economist שהרכיבו אינדקס ל Food Sustainability לפי מדינה, ודרגו (ציון) לפי אובדן מזון ורמת פסולת, חקלאות ברת קיימא ושינויים בתיעוש – את הציון הגבוה ביותר קיבלה צפון אמריקה (בגין שקלול הציון עם קנדה), לנו בישראל יש עוד כברת דרך לעבור למרות שאנו מעצמה בתחום החקלאות.





שינוי ההתנהלות מתחיל בהקניית ידע (Education), ידע ומודעות אלו מהדהדות הן אצל הרשויות והן אצל הצרכנים כתוצאה מנזקי אקלים ומעליה באלרגיות ורגישויות למזון ומחלות רבות המשויכות לאלרגיות אלו – סיכון ואובדן חיים, נזקים הכלכליים ועוד, התוצאה היא שינוי בחקיקה ובדרישת צרכנים לשינוי יסודי הן לאופן תהליכי הייצור והן לשקיפות מצד כל הגורמים בתהליך.

דרישה זו הדהדה באמצעות חוות דעת וירידה במכירות המותגים והקמעונאים כאחד.


מאחר ומדובר בחברות ציבוריות, השינוי כבר כאן, כל הקמעונאיות בארה"ב החלו לתת דגש עצום לנושא האקולוגיה – ולא רק בתחום המזון, אלא בכל התחומים הרלוונטיים, הקמעונאות המסורתית כבר לא כל כך מסורתית, ומציגה בחנויות טכנולוגיות רבות המאפשרות לצרכן שדרוג של הבית ל"בית חכם" החוסך באנרגיה (חשמל, מים, גז וכד'), תוך מינוף הטבות מס ועידוד של הממשל.


הקמעונאות בארה"ב מאד קשובה לצרכן – הוא זה שמשלם את המשכורת של כולם – וכתוצאה מכך מוצבות דרישות בהתאמה ליצרנים על מנת לקיים הלימה עם דרישות הצרכן. אלו בתורן מעבירות דרישות אלו ליצרני ח"ג, כך שההשפעה נוגעת לתחומי B2B ו B2C כאחד.


נקודה חשובה שכדאי לקחת בחשבון, הקמעונאיות ויצרני מותגים בינלאומיים משפיעים על מגמות צריכה והשקעות בעולם כולו, מגמות אלו לא נותרות בגבולות ארה"ב, אלא מתפשטות בעולם עקב נוכחותן במדינות רבות, לכן בעת פיתוח מוצר / טכנולוגיה מומלץ להבין, יש לנו עולם אחד, כפר גלובלי קטן, ובעת ביצוע ההתכנות השיווקית מומלץ לתת דגש על אסטרטגיות הנוגעות לצרכן, ובארה"ב הדבר הכרחי לאין ערוך.

בהצלחה!

שאלות? רוצה לדעת עוד? רוצה לייצא? צור קשר:

רוצה ליצא? ליצירת קשר:

Click logo  to e-mail us
telephone.png
077-42-45-800
facebook.png
linkedin9.png
or
Contact

© 2023 by GMARKS Global Marketing & Sales